בני אדם נוגעים בכל מה שאסור
בדרכם אל גן העדן הסגור
מכסים את האמת באשליות
טועים לרוב ולא לומדים מטעויות
והעולם סופג לים את הדמעות
ורק הזמן סוגר פצעים של מלחמות
מי שומר על כל הספסלים העזובים
כבר שלכת בשדרה ואין שם עוד צחוק של אוהבים. אם אנחנו כאן ואין עולם אחר
בוא ונפתח את הדלתות לאהבה
ונחלק אותה חינם שתתפזר
שלעולם לא תיגמר האהבה
אם אנחנו כאן, ואין עולם אחר. אנחנו כאן כמו נר שעם הזמן כבה
נותנים מעט אבל רוצים כל כך הרבה
יש אחד רוצה פחות אחר רוצה יותר
ובסוף היום שניהם הופכים לצל עובר
האהבה נותרה כלואה בגן סגור
לעולם בגלל אותו נחש ארור
הנשמה נותנת אור שלא יפול
אך כנראה זה לא מספיק
בתוך החושך הגדול. אם אנחנו כאן.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©