דינה פלסטלינה בת עשרים ושתיים
וגרה בתוך כלוב בטבע.
ראש כחול, תלתל מסתיר עיניים
אומרת שתמיד היא מתה
בזמן שהפרחים נובלים, בזמן ש. אוהבת שאסור והתמימות זה רצח
ובשבילה עצוב זה טוב.
חיה כמו שעון שמצלצל לנצח
בתוך מסלול שאין לו סוף
בגלל שהחיים נושכים, בגלל ש. אולי מעודף ביטחון היא עפה דרך החלון
פחד כבר הלך לישון
בורחת רק בשביל לזכור
אולי היא שוב תחזור דינה פלסטלינה בת עשרים ושתיים ילדה שהזדקנה פתאום
אוכלת את עצמה נועצת ציפורניים
רק שלא תפסיק לחלום
בגלל שהימים חולפים, בגלל ש. אולי מעודף ביטחון היא עפה דרך החלון
פחד כבר הלך לישון
בורחת רק בשביל לזכור
אולי היא שוב תחזור.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©