מילים לשיר דודה קלרה – אופירה גלוסקא

ערב צובע עיר ושמיה אדום,
ליל מסעיר כוכב וצמרת,
איך את חוצה, כיצד את עוברת את
שעות הבדידות עם רדת יום? שעות הבדידות שאין בן דורש לכוחך,
לחיוכך העז, המרגיע,
לילה - ואיש איננו מגיע
שאוב נחמה מבטחונך. שמא בין תקוותייך יש אולי
שבר תקווה פרטי עבור חייך?
או
באפס כוח את לבד הוזה
איך ששנה רדפה שנה? ערב צובע עיר ושמיה אדום,
ליל מסעיר כוכב וצמרת,
איך את חוצה, כיצד את עוברת את
שעות הבדידות עם רדת יום? ביומיומך החד, הנפחד, הרעוד,
את השלווה ואת המנחמת,
שוב את עולה ושוב את פונה לקרב
קרב ממושך, עיקש, אבוד. קרב שמותיר אותך לבדך, לבדך,
לא אהובה ולא מוותרת;
מה את עושה ומה את אומרת אז,
כשאין אחר לנחמך? שמא בין תקוותייך. ערב צובע עיר ושמיה אדום,
ליל מסעיר כוכב וצמרת,
איך את חוצה, כיצד את עוברת את
שעות הבדידות עם רדת יום?.