יש לרותי זוג צמות
וחיוך עם שתי גומות
ושיניים קידמיות,
שהחוצה קצת יוצאות.
אימא כלל לא מתרגשת
לרופא מיד ניגשת
הרופא בודק, בודק
ואחר כך הוא פוסק:
"הילדה זקוקה לגשר!"
איזה גשר? מה הפשר?
יש לי פה ולא נהר.
אבל אמא מחייכת:
שהפה יהיה ישר." יש לרותי זוג צמות
וחיוך עם שתי גומות,
וגישרון דקיק דקיק
בשיניה מחזיק.
לבית ספר היא ניגשת,
קצת חוששת, מתביישת,
מה יגידו לה עתה
חבריה לכיתה,
כשיראו אותה עם גשר?
"איזה גשר? מה הפשר?
יש לך פה ולא נהר."
סחה רותי מחייכת:
"זו רק קשת של מתכת
שהפה יהיה ישר." יש לרותי זוג צמות
וחיוך עם שתי גומות,
ולגשר הקטן
התרגלו כולם מזמן.
ואם מישהי שואלת
חדשה, או מבולבלת,
מה יש לך על הפנים?
בכיתה כולם עונים
מקהלה גדולה, רועשת:
מי בכלל ראה רופא?"
סחה רותי מחייכת:
"זו רק קשת של מתכת,
זהו סתם. קישוט לפה".
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©