אוסף את כליי ויוצא המלחמה חוזרת השקט שלפני מונח לפני
את שוב עולה מול שקיעה רחוקה בארץ נוכריה זרועה בשקט את מחייכת לא מבינה את משחיתה הכל געגוע עולה למולי שרוע כל נטוע עוקר לא מבחין פצוע געגוע בא והולך מדוע שוב אני את שלוותך מעטר זה אני וגעגוע חוזר באופק רחוק מתיישב
אולי אמצא לי שקט יותר רחוק חושב לא יכול
והנה את מול שמיים כחולים
שנושקים לאדמה אחרת את מחייכת מזמינה עננים שמכסים הכל געגוע.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©