יֵֹש לִי גַּעְגּוּעַ לְמַֹשֶּהוּ ֹשֶאֲנִי לֹא זוֹכֵר, יֵֹש לִי רָעָב אֲבָל הַטַּעַם אוֹתִי עָזַב. יֵֹש לִי צָמָא אֲבָל אֲנִי לֹא זוֹכֵר לְמָה, יֵֹש לִי פְּרָטִים אֲבָל נֶעֶלְמָה הַתְּמוּנָה. קִבָּלְתִּי גְּלוּיָה ֹשֶאֶת הַכֹּל הִיא מַסְתִּירָה אֲנִי מַבִּיט בַּמַּרְאָה וְאוֹתִי הִיא מְכַסָּה, וְכֵן הָיְתָה לִי שָֹפָה פַּעַם יָדַעְתִּי אוֹתָהּ. יֵֹש לִי תְֹּשוּקָה וַאֲנִי לֹא זוֹכֵר לְמִי, לְמָה, יֵֹש לִי כְּמִיהָה לְמִי ֹשֶאָבְדוּ לִי פָּנֶיהָ.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©