מילים לשיר געגועים – דוד רפאל

רוח הסתיו נושבת
לילה קודר עצוב
אש פה בוערת ויד כותבת, שוב. עצב נסוך באופל
על רקע קיר עזוב,
את מצטיירת
ולי אומרת:
"בוא נא הביתה" - שוב! להבה גדולה בלב יוקדת
אהבתיך מאוד יקירתי.
אף אם כה ארחק מהמולדת
את קבועה לנצח בלבי. מה קשים חיים לא במולדת
באדמת נכר, זו הזרה
אך תקווה פועמת, בפטיש הולמת
לחזור אליך במהרה. מה אוהב אותך מאוד ילדונת
גם רחוק מארץ התקווה
בשבילי נשארת אותה קטנטונת,
את היחידה היקרה. בוא יבוא היום שלו ציפיתי
הן קרוב הרגע היקר:
יום שובי אליך, לנשק שפתיך, בחיקך אהיה המאושר.