זורם לו הזמר בכל נימי נפשי
עד כמה היטבת לנגוע.
נוגן וקולח שבא לי לבכות
מעוצם הפלא הזה. ערב הוא הלחן זכה המנגינה
הנפש פורשת כנפיים
תצוף באוויר, תשוט באור
תדאה על גל, תגיע אל החוף. איך בן אדם איך בן אדם איך
איך זה רוצה להשתפך, איך
מרחבים נפתחים בחלוני
עופי עופי לך יונה. איך בן אדם איך בן אדם איך
איך זה עולה ומתנגן איך
זה הרוח בך מחלל
ואותי אתה ממלל. דובב לו הזמר זורם מילים מילים
ששות להרגיש את הטעם
לחוש את הקצב לנשוק לצלילים
לפעום פעם רגע כזה. רכה ואוהבת יפה רחמניה
ממתקת מכאוב קצה העצב
מילים נודדות מילים בוגדות
מילים עוזבות נפשי למנגינה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©