מילים: הכלל נחלת לחן: הכלל נחלת
גלמוד הולך אני ברחוב בנות רומזות לי עד אין סוף
אחת יפה ומתוקה, בזוג ענייה אותי כבשה
איתה קבעתי פגישה, אחת היא לי ויחידה
הייתה זו נפש ענוגה חבל היה לי לעוזבה יצוא יצאתי לרחוב, איתה נפגשתי כה קרוב
אך היא אמרה מהר עזוב, עצוב נשארתי ועזוב היו ימים אותם אזכור חלפו שנים בלב אשמור
היו ימים כה מתוקים שמזכרים לי את החיים ביום בהיר עצמו עינייה הלכה ולא אמרה שלום הלכה רחוק רחוק מאד שלעולם לא אראנה עוד
הלכה רחוק, רחוק מאד שלעולם לא אראנה עוד דומעות עיני כאב בלב שלא אוכל להתאהב אזכור אותה גם במותה
אזכור לנצח את דמותה כל העולם שוב פורח מה לאור וזורח
כל העוחם שוב פורח מה לאור וזורח אזכור אותך הילדונת לעולמים היא תנוח
אזכור אותך בליבי לעולמי עולמים אהובתי אימרי נא לי למה מדוע שאת ניראית עם השיער כה פרוע
אהובתי אימרי נא לי למה מדוע שאת ניראית עם השיער כה פרוע
אחרי שזה גלוי לך וידוע שלא באשמתי קרה זה כידוע עצוב אני ומעוצבן יושב אני בכלא כאן עצוב אני ומעוצבן יושב אני בכלא כאן יכולת לומר לי בוא בזמן לשבת איתך באיזה גן
אך הגורל לא נתן לכן ניגש אל העיניין אהובתי נמאס לחיות זאת הביני וזה שלך נמאס לחיות זאת ספרי לי שלום שלום לך אהובה שלום שלום לך אהובה
אמנם נפלת באהבה אותי הפלת באכזבה
אך הגורל לא נתן לכן ניגש אל העיניין.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©