גלי גלי גלי ים,
ספינתי עולה יורדת.
אימתי נבוא לחוף
ונגיע למולדת? הספינה לחוף קרבה,
הספינה הורידה עוגן.
מלחים לחוף ירדו -
השתכרו שם כהוגן. למלח ילדה ניגשת
וקולה עדין ורך:
"טוב שבאת ליבשת -
תבלה איתי מלח." "עם הבוקר ניפרדה.
מה עיניך צוחקות?
את, ילדונת, לי הבטיחי
עד המוות לחכות." "להיות האחרון? -
זאת תוציא ממוחך!
זה שלא ראשון היית -
כבר קבלת הוכחה." "מצפצף אני עליך!.
לחינם את צוחקה -
בחיקך אני חלמתי
על אחרת רחוקה." שוב מלח רודף האופק,
ולאופק לא יגיע.
רק ספינה קטנה נודדת
בין המים לרקיע.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©