מילים לשיר גבולות – אהוד בנאי

הוא כבר לא כל כך צעיר, יותר מחמישים
והוא עובר זמנים קשים.
נלחם עם השכן העצבני על החצר
כל אחד אומר למות, אבל איתך אני לא מדבר. הוא לגמרי לא שקט, חי על הקסט
אף פעם לא יודע מה הוא בעצם רוצה
מקלל ומתנצל, משתולל ומתקפל
הוא בוכה לבד בלילה, כשאף אחד לא מסתכל. קם כל בוקר ורואה שהלילה מתמשך
לא זוכר מאיפה בא ועכשיו לאן ילך
מתהפך מצד לצד, קרוע מבפנים
מבולבל ומפוצל, הוא חי על כדורים. אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם
עוקף מהימין, אחר כך שובר לשמאל
היה רוצה להתיישר אבל כבר לא ממש יכול. ביני ובינך, בנינו לבינם
בין חושך לאור, בין יבשה לים
בין קודש לחול, בין המתוק למר
בלי גבול, אין גבול לשום דבר. יש גבול ליאוש, אין גבול לתקווה
יש גבול לשנאה, אין גבול לאהבה
יש גבול למציאות, אין גבול לחלום
יש גבול למלחמות, אין גבול לשלום. מדי פעם הוא נזכר איך כשהיה צעיר
היה חלום, היתה תקווה באופק הבהיר
אבל עכשיו הוא רואה עננים של חרדה
והוא רץ מיד הביתה אחרי העבודה. טבוע בתוך פקק, חסר אונים, צופר בזעם
מדליק את הרדיו וחושב רק על זה, רק לא עוד פעם
מעשן כמו קטר, דואג לילדים
והדרך אל ליבו כבר רצופה מעקפים. ביני ובינך, בנינו לבינם.