בלילה, בלילה, אשא קולי בבכי.
בלילה, בלילה, אשא תפילה בנהי.
בלילה, בלילה, אולי תקווה תהי,
אולי נדרו יתיר אבי. ושוב זרחה השמש, ושוב שקעה.
חלף לעד יום אמש, ועוד שלווה.
ברוח הערביים, האוהל נע,
ולפאתי שמיים הומה שכינה. בלילה, בלילה. ובנוגה הירח צללים רוקדים.
לדמות אישה כורעת לקול תופים.
ומתרונן היער בשיכרון,
ועם עלות השחר, יימוג החיזיון. בלילה, בלילה. בשניים חודשים ללא חדוות נשים.
יגוועו בתולים בצל האוהלים.
ללא עוון וחטא בת יחידה,
חזרת מן ההרים כאגדה. בלילה, בלילה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©