כבי חגית את הנרות השאירי נר אחד צללית שחורה על הקירות תזכיר לך את לבד בלובן יד רשמי שורות שחורות כשערך האם עודן חיבה אומרות לזה ש עזבך כתבת אליו כבר אלף מאז עברה אולי שנה הוא לא ענה הוא לא ענה כתבי אגרת אחרונה דמעות כבר אין חתמי על כן בשתי טיפות של חלב חלון הלב נסי לטרוק הזמן נוטף נוטף יגון אישה מיטיב לחבוק תוחלת שבלב כל עוד שלהבת זו תדלוק גם תקוותך עי צווחה של שקט כה רחוק ואין מי שישמע כתבת אליו כבר אלף. שונה היית מאחרות הכל אהב הוא בך שפתיך רק היו קרות על כן עזב אותך שלחת אליו אין סוף אגרות אינך שונה מהן עתה שפתיך בוערות אין מי שינשקן כתבת אליו כבר אלף.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©