כל העולם בשקט רק אנחנו מדברים
זה הזמן בו הגוף עובר לרטט
אנשים מתחברים.
כל הגוף בסערה, הדם מבעבע
המוח מתנתק ברגע
מערבולת מתחילה
מכווצת את הלב עכשיו ברגע
והנה היא עולה.
כשדלתות נפתחות
מבטים מצטלבים
החלטות מתקבלות רוצים, לא רוצים. בוא ונעמיד פנים
אפילו אם זה רק לכמה רגעים
שאנחנו לא חלק מהשקר
אנחנו בשטח ההפקר אם יש תחושה של עצב
לא ניתן לה להתקרב
בוא וניתן לקצב
לקחת אל הלב.
אז בשכרון חושים
כל העולם לו מסתובב
איך אנחנו כאן דיי עיוורים
לליבנו הדואב.
כשדלתות נסגרות
מבטים אז חולפים
העיניים נעצמות
החושים מתכהים. בוא ונעמיד פנים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©