מילים לשיר בר מינן – ישראל גוריון

מי רואה אותם את כל קרובי כולם עומדים ובלי בושה חושבים על הירושה איך מת כל כך צעיר
הוא לא מספיק חיוור האם הגוף עוד חם אולי כבר התקרר
איך ייפתחו מייד את כל מגרועותי
בכל זכרותי איך ישלחו הם יד יציצו בלי לחמול בכל מכתב קטן יביטו ביומן ויצחקו ברול הנה ההמונים עומדים סביב המיטה שופכים דמעות תנין לתוך הממחטה ומרטיבים אותי בגשם של דמעה בוכים על גורלי או על הצוואה הנה גם הילדים סביב מתגודדים
וכל הישישות אותי ממשמשות וכל אחד נדחף מאחוריי צובט
לדעת אם המת הוא מת כבר באמת אני רואה אותם איך פרצופם קודר כי הם מהרהרים כמה עלה הזר
והם חושבים עלי מסכן הלך פתאום
עכשיו הוא בוודאי נצלה בגיהינום רעיי החכמים על מי יש לרחם הגידו רגע מי עומדת על ידכם? אתם מכאן הביתה תחזרו היום אמרו מי בין שנינו חוסר לגיהינום אני רואה את עצמי שוכב לי שם ואיי
תראו איך הפרחים צומחים מתוך אוזני
וכל גופי הרך הולך ומצטמק ולא נשאר בשר אפילו בשביל סטייק טרטרתם כל ימי לא יין לא נשים לחסוך לחסוך לחסוך למען היורשים חייתי כמו נזיר שתיתי רק חלב נו חכו תראו מה תקבלו עכשיו!.