הוא מטלטל בדרכי עפר
בהם הלכת
זוכר את עיניך
משרטטות צוקים משוננים,
מדרך מבטך
מותיר עקבות בחול. בעיניי רוחו אתה מופיע, בן,
כמו בסרט ישן
רכוב על גבי סוס
או ג'יפ לבן,
חיוכך ממלא
את מסך עיניו אנחנו שאיתו מנסים לשווא
לקרוא את כתוביות מחשבותיו
כשמארבע רוחות מדבר
פסקול הכאב
מהדהד באוזניו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©