רק שהרוח לא תיקח אותך ממני
שהסופה שמתקרבת לא תבוא
המחשבה הזו שלא נמות ביחד
לא נותנת לי לחיות ושהלילה יהפוך טיפות של אושר
ונרדם על הספה שבסלון
ונחכה עד שיגיע בוקר
עם הגשם הראשון וכשילך הפחד תיכנס תקווה
ומה שרק חלמתי באמת קרה
ואז יציף האושר את מדרכות העיר
ובמקום לבכות אני אתחיל לשיר אל תעלמי עכשיו כי כבר כמעט הצלחתי
לדמיין אותך קרובה אלי היום
מה שהיה מזמן האם ישוב עוד פעם
ואולי זה רק חלום וכשילך הפחד תיכנס תקווה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©