במחרשתי
כל אושרי ירשתי
אראה חיים טובים
ולא אחסר מה בה; ובקומי משנתי
לא תבוא דאגתי
לבקש את מחיתי
על צרכי יום בא. לחורף מוכן כבר,
האסם מלא בר,
קצרו ידי ולא זר,
פה על אדמתי. בעושר
מי יחיה ביושר
חיי שלות השקט
כמוני - האיכר? בתת יה גשמי ברכה,
מלאתי הצלחה,
אלומותי אוליכה
להחיות עולם בבר: כסוחר, כחרש,
כמלח, כפרש,
יחד עשיר ורש -
וכספי נקי וישר. ועל ככה
יהי זכרם לברכה
כל השבים לציון
והריסותיה בונים! גם ברכה, אלוהינו,
את-תומכי פועלינו
ועוזרי מושבותינו
"זרובבלים האחרונים"! וכאשר המושבות
תעלינה לרבבות,
יכירו הלבבות
את אלה הגאונים!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©