זהו סוף ההצגה בינינו
כבר קיפלו ת׳כסאות,
איך אתה לא רואה אותי?
אני עדיין כאן
מנסה להבין מה נשאר. בחיוך נבוך שואלת
זה הסוף שמשתקף בנוף?
אתה לא נוגע בי
אולי עדיף לכאוב כבר עכשיו כי נהיה מאוחר. אני יודעת שבסוף עוד אתגבר,
אבל הלב עוד משטה בי הוא תמיד זוכר.
המלחמות שלי עייפו רוצות לישון,
ממציאות קרה אצלנו בסלון
מה קורה לי? בלילות
איך ברחה לה שנתי בלילות
בחיי לא יודעת להיות כבר לא שלך
ואיך תמיד זה שוב שורף לי בלילות
והשקט גם אין בו תשובות
כבר טובעת קשה לי לשחות
בלילות . זהו סוף ההצגה בינינו
כבר כיבו את האורות
איך אתה לא רואה אותי?
זו לא בושה לבכות לפעמים על חלב שנשפך. אני יודעת שבסוף עוד אתגבר
אבל הלב עוד משטה בי הוא תמיד זוכר
המלחמות שלי עייפו רוצות לישון
ממציאות קרה אצלנו בסלון
מה קורה לי? בלילות
איך ברחה לה שנתי בלילות
בחיי לא יודעת להיות כבר לא שלך
ואיך תמיד זה שוב שורף לי בלילות
והשקט גם אין בו תשובות
כבר טובעת קשה לי לשחות
בלילות . אני יודעת שהזמן בסוף עוד ירפא
אבל עכשיו זה רק לוחץ ולא מרפה
מה קורה לי?.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©