בלילה בא המבשר
על מישכבי ישב,
בלטו עצמות גוו אין-שאר,
עמקו חורי עיניו. אזי ידעתי כי נשבר
הגשר הישן,
שבין אתמול לבין מחר
תלו ידי הזמן. איים עלי אגרוף רזה,
נשמע לי צחוק זדון:
אכן יהא השיר הזה
שירך האחרון!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©