הייתי בפאב חרדי, פאב של אלוהים, באחת הפינות הפחות מוכרות של תל אביב, זה היה באחד הימים הכי חורפיים -
יום שאדם מן השורה מעדיף לשכוח. היו שם המון אנשים לבושי שחורים, כובעים סטייל שנות השלושים, משקפיים כהים זה היה פאב חרדי, פאב של אלוהים, הם שרו שם בלוז חרדי מוזיקת נשמה של אלוהים בלוז חרדי, בלוז לאלוהים היה שם אדם אחד, עם משקפיים כהים, בדק את המזוזות בקורות המעברים, שלא יהיו טעויות, שלא יהיו אסונות! כך הוא אמר ולגם עוד כוס בירה. הבחור בפסנתר לא הפסיק לאלתר בידים זריזות -
גם הוא היה חרדי, מה לעשות. זה היה פאב חרדי. היה שם עוד איש אחד, שלא היה כל כך שייך, סקסופון שבפיו כמו מתנת אלוהים, הבלוז שהוא ניגן -
שמים בהירים, כמו ימים אחרים -
כובעים שחורים, משקפיים כהים, בלוז של אלוהים! זה היה פאב חרדי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©