מילים לשיר בלדה על סוס עם כתם על המצח – חוה אלברשטיין

"האם ראית את הסוס הנהדר הזה?
רוץ אל היריד מהר וקנה לי סוס כזה
עם כתם על המצח
וכתם על הגב
ושערה של כסף זוהרת בזנב"
כך אמר לו הפריץ, למושקה הסייס
ונתן לו מאה רובל שייצא מיד. הולך לו מושקה ליריד ואוי איזה מזל
ליד פונדק עומד לו גוי עם סוס לבן כנ"ל
עם כתם על המצח
וכתם על הגב
ושערה של כסף זוהרת בזנב
והגוי, בחור צעיר, ניצב לו והוזה
ומתחת לשפמו הוא שר ניגון כזה: אי-אי-אי. "נא למדני את השיר, עשה נא לי טובה"
כך אומר לו מושקה, והגוי- בפיו תשובה:
"תשלם לי קודם
כמו שמקובל
מחירו של הניגון הוא חמישים רובל"
מושקה את צרורו מוציא ומשלם מיד
ואחרי דקה שרים שניהם כאיש אחד. אי-אי-אי. השירה חלפה עברה ומושקה אז נזכר:
"הי, בכמה יעלה לי זה הסוס הנהדר?
עם כתם על המצח
וכתם על הגב
ושערה של כסף זוהרת בזנב" "מאה רובל" סח הגוי ומושקה אז משיב:
"חמישים שילמתי כבר, אתן עוד חמישים"
"לא לא ולא צוחק הגוי פה יש מסחר הגון
תמורת החמישים קיבלת כבר את הניגון
זה לא הולך ביחד
ושיר אינו חינם". הצניע מושקה את צרורו והסתלק משם
טייל בין דוכני השוק לרגע לא עמד
ולעצמו זימר הוא את השיר אשר למד: אי-אי-אי. ממש מעבר ליריד א-הו איזה מזל!
עומד לו גוי אחר בכלל עם סוס לבן כנ"ל
עם כתם על המצח
וכתם על הגב
ושערה של כסף זוהרת בזנב?
והגוי משמיע שיר הקשיבו ושמעו
מן ניגון שהוא המשך של הניגון ההוא: אי-אי-אי. "נא למדני את השיר, עשה נא לי טובה"
כך אומר לו מושקה, והגוי- בפיו תשובה:
"תשלם לי קודם
כמו שמקובל
מחירו של הניגון הוא חמישים רובל"
מושקה את צרורו מוציא ומשלם מיד
ואחרי דקה שרים שניהם כאיש אחד אי-אי-אי. וכשגמרו לשיר שוב הוא נזכר:
"הי, כמה יעלה לי זה הסוס הנהדר
עם כתם על המצח
וכתם על הגב
ושערה של כסף זוהרת בזנב?" "מאה רובל", סח הגוי ומושקה "אי אי אי
חמישים שילמתי ואוסיף את מגפי".
"לא לא ולא הסוס לחוד מאה רובל עולה
חמישים שילמת לי על הניגון הזה" אי-אי-אי. חוזר לו מושקה בלי הסוס והפריץ אהה
חובט בו וזורק אותו מתוך האחוזה
עם כתם על המצח וכתם על הגב
ואחריו מגורשים אישתו וילדיו
ובדרכים בין כפר לכפר בין יער לבין עיר
גם ברעב וגם בכפור הם לא חדלו לשיר: אי-אי-אי. ויום אחד אחרי שנים הגיעו בדרכם
אל עיר הפלך בה ישב הרב המפורסם
הרב ישב בנחת נעץ בהם מבט
יצאו אז כוכבים שלושה של מוצאי שבת
שאל "מנין באתם ולאן תלכו ללון?"
והם ניסו לומר לו אך יצא להם ניגון: אי-אי-אי. צחקו סביב האברכים צחקו החסידים
אבל אצל הרב במצח זעו הורידים
היכה הרב על שולחנו
ובקולו הרעים:
"האמנם חרשים אתם האם אינכם שומעים?
הרי אל הניגון הזה חיכינו מתמיד
אותו נשיר כשיבוא משיח בן דוד" אי-אי-אי.