נשמה טובה מעונה,
בשורת נידונים עגונה
ובשירת אלוהים חנונה.
בן, אל העפר הגוף
והנשמה, אל על תעוף,
אך קולך לעולם נופת צוף.
שם בשמיים בוודאי
בין מלאכים ומול שדי.
שוב לא תשיר אלוהי
עד מתי אלוהי, היה לי די. נשמה טובה מעונה,
איך עלייך רוחי הומיה
ועצובה נפשי בוכיה.
בן, כל שיריך נשמעים
בלי נשמה ובלי חיים,
כי נדם זמיר קול המשוררים.
עתה אלי שמור נא עליו,
רחם אובד בדמי ימיו,
כי זה הפרח מגני
אלוהי היה לו די.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©