עת ירד הערב ראיתי את דמותך משקיף בי מלמעלה וחוזר בחזרה כמה עצוב בבית כשאתה אינך ורק נותרה לה אימא.כואבת ובוכה וכשיורד הלילה וכוכב נופל לך זועקת אימא בעצב מחלחל דמותך איתה לנצח איתה בכל מקום וגם בלב שלנו.אותך לעד נזכור ורק נשאל מדוע ולמה אלוקים איך נקטף לו פרח ביופי הנעורים רק תמונה נותרה כאן מזכרת לחיים מילד שזורח.עכשיו בין מלאכים איך אותה עזבת מבלי לומר מילה היית לה הפרח כמו כתר לראשה דבר פה לא הותרת רק זיכרון כואב איך הלכת ילד.ואין מי שיעודד תמיד ראשון היית הובלת בהכול לכבד אהבת ידעת רק לצחוק אף פעם לא נואשת ידעת אהבות אתה לעד איתנו.עלם חמודות ורק נשאל מדוע.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©