הוא: זוכר אותך ביום כָּתוֹם מוּצֶפֶת אור, מוּקֶפֶת חוֹם. היה לך עור כמו לתינוק, אני הייתי אז ירוק ותל אביב הייתה קטנה ואת היית יפה, דבר לא השתנה. היא: אני כבר לא אותו דבר וגם הגיל בְּמַעֲבָר אחרי שנים של נעורים פתאום אני לא בת עשרים. ויש לי כאבים בגב אבל אצלי תמיד חוגג אביב בסתיו. יחד: עם כל החידות שפתרנו; עם כל מה ששכחנו וזכרנו בְּאֶרֶץ לא זרועה וּבַחֲזָרָה - אנחנו ביחד, לַטּוֹב וְלָרַע. הוא: גם לי כואב, או קצת רועד ומה שלא – כבר לא עובד וחוץ מכמה צינתוּרים אני מרגיש כמו בן עשרים. חולף מהר מול המַרְאָה רוֹאֶה לא בְּדִיוּק את מה שאת רוֹאָה. היא: אני אוכלת רק בריא לא חֲלָבִי ולא בְּשָרִי צורכת כל מיני חלבון, זוללת גלידות בלי חשבון ואז נזכרת בַּגִזְרָה ולא טועמת כלום, עד שנהיה לי רע. יחד: עם כל החידות שפתרנו . . . הוא: עכשיו, שאת כבר לא פַּרְגִית - אבל עדיין הֶשֵגִית, יהיה נחמד לשמוע אִם את מבסוטה מהחיים.
היא: יש לי תשובה לא רגילה תזכיר לי מי אתה ומה השאלה. הוא: אני האיש שעוד זוכר איך זה היה בזמן אחר. היא: תשמע, כמו שאומרים היום, אני זורמת עם חלום: שתמלא ת' מצברים ושוב תשא אותי מעבר להרים. יחד: עם כל החידות שפתרנו . . .
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©