עם אור ראשון
אני פותחת חלון
שומעת את הבוקר נכנס,
אין לי רגע מיותר. אני יוצאת לרחוב מפסיקה לחשוב
עוצרת להביט מסביב
כל מה שחשוב לי
נגלה עכשיו אל מול עיניי. אני הולכת, אני בדרך לאושר.
הזמן עובר ואני קרובה אל האושר יותר ויותר
וזה מציף אותי מבפנים
זה מציף אותי מבפנים העולם מסתובב, ואנשים נגררים
שומרת לעצמי את הזכות
לא להיסחף עם כולם. בתוך אבק ועשן, באמצע בלאגן,
רוצה להיות קרובה לעצמי.
גם אם זה נראה קצת מוזר.
וגם אם לא קרה שום דבר. אני הולכת, אני בדרך לאושר.
הזמן עובר ואני קרובה אל האושר יותר ויותר
וזה מציף אותי מבפנים
זה מציף אותי מבפנים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©