מחמת הספק נא זכי גם אותי
כאחד האדם השוגה.
קו הגבול בין הזמן לבין האמת
הוא היום בו אקבע את מותי. תחת עץ ערבה את תשבי ותבכי
צעירה כביום הראשון.
עננים ארוכים ושמים של דם
ימרקו אבנים בגרון. כל הלילה כאבת ולא תדברי
כי יבשו מלותייך מזמן
ועל בדל הבטחה עד מתי תרכבי,
עד מתי תרכבי ולאן? תחת עץ ערבה נשימות תספרי
אבודה כביום הראשון.
עננים ארוכים ושמים של דם
ילטפו בלבך עוד קרחון. מחמת לבבך נא ברכי את דרכי
כאחד האדם התועה.
קו הגבול בין עכשיו לבין הספק
הוא הזמן היחיד הנראה. תחת עץ ערבה לחדול תבקשי
יפה כביום הראשון.
עננים אדישים ושמים של סתם
יחטפו בלי משים עפיפון.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©