הדרכים נצבעו במרבד ארגמן
כל הדרכים כבר דהו.
ערפל וענן, ואנחנו עכשיו,
נפרדים מן החום, זו דרכו של הסתיו,
ככה בא לו פתאום, זו דרכו של הסתיו. כבר ארזת מזוודה, וצעיף לראשך
זו דרכה של פרידה, כשהחורף מושך
והשארת לי מכתב, שאוהבת תמיד
זו דרכו של הסתיו, הצמרמורת תעיד. ואם שרו עליו, כל שנה כשעצוב
שכחו להזכיר, שגם קיץ ישוב.
ואותה אהבה, שעזבה את חיי
עוד תשוב בוודאי, באפריל או במאי. על שולחן המטבח, את הנחת לפרחים,
שיזכירו אותך.
בין קפה ואורחים, על פסנתר הכנף,
את השארת מנגינה, זו דרכו של הסתיו.
ובלב יש צינה. זו דרכו של הסתיו, בלב יש צינה.
את השארת מנגינה, על פסנתר הכנף,
את השארת מנגינה, זו דרכו של הסתיו,
ובלב יש צינה. ואם שרו עליו, כל שנה שעצוב
שכחו להזכיר, שגם קיץ ישוב.
ואותה אהבה, שעזבה את חיי,
עוד תשוב בוודאי, באפריל או במאי. הווילון מתנופף, והתריס שוב חורק
והשקט עוטף, את הבית הריק
האבק במדף, נערם כמו לפני.
זו דרכו של הסתיו, את עוזבת הרי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©