אך באיזשהו מקום בים העצב הגדול,
דוחפת לה הרוח רפסודה רטובה,
ועל ענן רוכב לו: מרחף לו רון.
נער זך כמו מים, מחפש תשובה.
אך באיזשהו מקום, בים העצב והכאב,
ישנה איזושהי רפסודה, והיא נקראת אהבה,
כתב שם רון לפני שהתאהב,
נער זך כמו מים, מחפש תשובה.
והחיים הרי קשים פה,
בוקר, ערב, צהריים,
האהבה,
רועדת היא,
במן ציפור ביד.
ואנחנו נחלשים,
הרוסים,
עוד מעט נפליג מפה,
לאיזשהו מקום.
כי באיזשהו מקום, בים העצב הדפוק,
יש רפסודה, היא נסחפת, היא תשוב,
כן, באיזשהו מקום בעולמנו ההפוך,
יש סיכוי למי שמנסה בכוחותיו האחרונים לשוט.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©