מילים לשיר את תאוותנו – עדי רז

צמחי הפרא שכיסו את השביל אל תוך לבי פינו את מקומם לצעדייך ושם בתוך האבדון הכי גדול הצלת את נפשי הוארתי ואת חשכו עינייך את תאוות את תאוות את תאוותינו את אהבתנו אני סולח לאותם הפערים שבתוכי שמחות מתות שתיקות בין העיניים ובלבד שלי ממך אין הסברים ביום שעזבת מכאן נסגרו לי השמיים רוצה את תאוות את תאוות את תאוותינו את אהבתנו את תאוות את תאוות את תאוותינו את אהבתנו אני שב אל הסביבה של ילדותי רצות המחשבות הורגות בשקט וגם כאן במקום שהוא ביתי עכשיו זה ברור לי שאת אהבתי המפוספסת.