את קטפת אותי, רוח סערה שבאה
והסעירה את כולי פתאום
לא ישן עכשיו, רוח ים בסלע נעה
משאירה אותי כמו עירום
גשם קר ביום כיפת מסגד בלילה
בא אלייך על החול הרך
שקט בעיניי מפליג אל תוך חופייך
יש בי כח לא אברח. כשהכל יגווע, אנשק את דמעותייך
את תאמרי הכל בסדר
לא נלחם יותר, איך אפשר להיות בבת אחת
גם הזרם גם הסכר
אז נפסע אל תוך האור שבא מלמעלה
ונרים מבט לאט לאט
את קטפת אותי כמו רוח סערה שבאה
ים גדול שלא ייבש לעד.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©