ארץ של כוכב ואור
שרים כאן יחד בני הדור,
אבות עם הבנים,
שיר עצוב או שיר שמח,
על השמש שזורח
אור על הגנים. לפעמים אני שומע
שהחייה קיים הגיע,
ומתוך הנשמה שבתוכי
אז עולה ובוקעת שירתי. מתפרץ לו איזה סבא
סתם בצחוק חסר שיניים,
עד לעננים:
מי יודע מה ילד יום
מצפון גם מדרום,
הו, הלוואי יבוא שלום. לפעמים אני. מגדלים אל על נישאו,
בהרים כרמים ניטעו,
בארץ אהובה
את חיכית שנים אלפיים,
אנו בכליון עיניים
למשיח שלא בא. לפעמים אני.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©