שוב צונף החרוב את ראש בטללים
וחובקות ערפילים ידיו
שוב נודד העגור אל ארצות קנה הסוף
אל ירח שדוף ודק
שוב חובט היורה במקלות
ארוכים ודקדקים
שוב יוצא הוא ליבי אל עיניה
ואל קולה לבי יוצא. כמו פרפר אל האור
כמו נמר אל הדרור
כמו שנה אל שנה
כמו הים אל החוף
כמו ירוק אל הנוף
כמו ציפור אל קינה
אהה. אריאנה. שוב חולפים הימים על ידי בדממה
ולאיש אין עוד מה לומר
שוב בורחות המילים שהיו לי אתמול
ואינני יכול לשאול
שוב מוצא את עצמי בצילו
של אותו רחוב קטן
שוב יוצא הוא ליבי אל עיניה
ואל קולה ליבי יוצא.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©