תמיד אמרת לי אבא שאנשים הם בני-זונות ושהלב שלי חלש מכדי לספוג עלבונות שהעולם לא מתאים לאנשים כמוני וכמוך תרשה לי להאשים זה בגללך אתה אבא שלי, ממך לקחתי דוגמא את עצמך נותן לאחרים ומה נשאר לך? אני מה לעשות גם יצאתי ככה התפוח לא נופל רחוק מהעץ זו הוכחה עברו שנים, מכות בלב ספגתי בדיעבד זה נכון שהכי קשה אתה נשאר לבד אבל בכל זאת לא שומר טינה לאף אחד נכון, מחלק התאכזבתי אך שמתי את זה בצד כי הרגש משתלט על עקרונות זה נחמד סלחנות כמו שלי לא תמצא גם אם תצעד קילומטרים אני לא כמו כל האחרים אנשים חזקים עומדים על שלהם כמו גברים אנשים פוגעים בך במשך השנים אנושות שורפת אותך מבפנים אנושיות? בזה איבדת אמונה אבל בכל זאת יש בך כוח רצון לנתינה תמיד אמרת לי אבא שאנשים הם בני-זונות אבל הגעתי למצב שבו צריך למצוא תשובות כאן בעולם החידות יש רק דילמות והמון פחדים במה אתלה תקווה אם לא באנשים אני צריך קצת תמיכה, אהבה וגם טיפת שלווה אם אין לי קצת מאלה אני מאבד תקווה אני תלוי בסביבה אין לי כלום להיות חופשי לא יכול להתבודד זה עניין נפשי מכור לחברים שיגידו לי "אל יאוש" צריך ת'פאב הקבוע כל לילה מחדש אולי נראה חבר ישן נשאל מה המרגש סנטימנטליות כל כך דביקה שזה מבחיל בגיל שלי לכל אחד חשוב להיות משכיל רוצה לשמור על קשר עם כל העולם וזה מגביל כמות רגש כזאת הלב לא יכול להכיל אבל עכשיו הכל אחרת אני הולך להשתנות מקצה לקצה קשוח לתפארת כבר הגעתי למסקנה ת'טובים דופקים בתחת אני הולך להשתנות ולדקור כמו מחט לא מרגיש את זה בלב אבל בטוח זה קיים בי עקשנות, תקיפות שאפתנות גם בי החלטיות וגם מרפקנות אני סוגר תקופה של תמימות, מוחק ת'רגשנות ראש בקיר קדימה אין לי סבלנות רגש לא מבינים פה זה נקרא רכרוכיות אין בעיה מי קרא לקאשי שפוט אבא: "ילד, תרגע מה קרה יפה אמרת גנים לא עניין של בחירה יש בך יותר מדי טוב מרגיש מנוצל זה לא אתה בחרת זה בחר הגורל".
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©