כשאני אומר שמש,
אני עוד רואה אותה מעל עצי הדקל
כשאני אומר נחל,
אני עוד חוצה אותו ליד המחצבה.
וכשאני אומר בית,
אני שומע את חריקת השער
ואת הצעדים בשביל המרוצף,
עולים במדרגות אל המרפסת בה הייתי נער,
ונכנסים ישר אל תוך הלב המכושף. בכל מילה ישנה תמונה
שלא דוהה עם השנים,
כן, כל מילה עוד טעונה
בחלומות הישנים. אני רוצה לומר לך
ורוצה שתאמיני,
כי באשר אלך ובאשר אשב,
אני בנימיני. כשאני אומר לילה,
אני באוזני שומע את אנחת האוח.
כשאני אומר גשם,
אני עוד רואה אותו נופל על הגבעה.
וכשאני אומר בית,
אני שומע את צליל הגעגוע
ואת קולה של אמא שרה לבנים,
ואת קולו המתגלגל של אבא בסופי שבוע
ושוב אנחנו יחד כמו מזמן לפני שנים. בכל מילה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©