זה היה לפנים ולפני שנים,
במלכות על ים ערפלי.
שם דרה ילדה - שמה לא תדע:
קראתי לה אנאבל לי.
משא לב אחר מלבד אהבה
לא היה גם לה וגם לי. ילד הייתי, והיא ילדה
במלכות על ים ערפלי:
אך ידענו אהוב מכל אוהבים -
אני ואנבל לי:
וראונו שרפי המרום בקנאה,
וזעום זעמו לה ולי. זו הסיבה, שהיה מעשה
במלכות על ים ערפלי -
רוח יצא מעבים, וצינן
והמית את אנאבל לי
ובאו הוריה, אחים, קרובים
מבני אצילי גלילי
ונשאוה ממני לקבר אפל
במלכות על ים ערפלי. אין כאשרנו בנווה שרפים -
לכן זעמו לה ולי:
היא הסיבה (זה ידוע לכל
במלכות על ים ערפלי)
שרוח בלילה יצא מעבים
והמית את אנאבל לי. אך ידעתי אהוב מכולם, מכולם
שרבו שנותם מגילי
ורבה חוכמתם משכלי:
ואין שרף או שטן בעולם,
ואין סער בים ערפלי,
שיקרע או יגרע את הקו של זהב
ביני ובין אנאבל לי. וירח מרום לי לוחש בחלום
שירי זוהר על אנאבל לי:
לי רומז כל כוכב בקרניו - עיניו
כעיניה של אנאבל לי:
אך בליל אפלה - עמדי היא כולה,
ואנוח על יד יונתי הכלה
בביתנו שלה ושלי -
הוא הקבר על ים ערפלי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©