וְהִיא הָיְתָה מַלְאַךְ הַצָּלָה וּמַלְאַךְ חַבָּלָה.
אֲבָל אָז עוֹד לאֹ יָדַעְתִּי דָּבָר. עוֹד לאֹ יָדַעְתִּי
אִם בְּאַהֲבָה מְדֻבָּר. וּמַבָּטִי נֶחְבַּט בְּמַבָּטָהּ.
וּשְׂעָרָהּ חֵמָה שְׁפוּכָה שֶׁל לֶהָבָה אֲדֻמָּה.
וְהִיא הָיְתָה מַלְאַךְ הָעֹנֶג וּמַלְאַךְ הַכְּאֵב,
וְנַחֲשֵׁי מַחְשְׁבוֹתֶיהָ נִכְרְכוּ סְבִיב כָּל נְקֻדּוֹת
הַתֻּרְפָּה שֶׁל הַלֵּב. אֲבָל אָז עוֹד לאֹ יָדַעְתִּי דָּבָר,
כְּלוֹמַר אֵיךְ זֶה יִגָּמֵר, וּמִי יֹאמַר מָה.
וְהִיא הָיְתָה מַלְאַךְ הָרַעַשׁ וְאַחַר כָּךְ מַלְאַךְ הַדְּמָמָה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©