במקום שאת עמדת
לא נשאר סימן
שום דבר כבר לא מוכר לי נעצר הזמן
נפשי יוצאת אלייך ולוחש כמעט בלי קול
אל תלכי, לא אל תלכי שתיקתך לי מספרת
איך עברתי את הגבול
שאיתי את לא נשארת
וזמני איתך שאול
מרחוק אני קורא לך
ולוחש כמעט בלי קול
אל תלכי, לא אל תלכי ואולי את לא יודעת
שיש דברים מעבר לשתיקות
ואותי את לא שומעת
איך המחשבות אותי שורפות
לא אוכל עוד לתאר
את דמותך לא לצייר
איך טעות אחת גרמה לך לוותר
אל הלילה והאור
מסתתר לו האפור
ועל שנינו הוא אולי יוכל לשמור במקום בו את עומדת
יש שמיים יש ענן
במקום בו את עומדת
יש משמעות לזמן
מתעורר מתוך חלום
ולוחש כמעט בלי קול
אל תלכי, לא אל תלכי ואולי את לא יודעת
שיש דברים מעבר לשתיקות
ואותי את לא שומעת
איך המחשבות אותי שורפות
לא אוכל עוד לתאר
את דמותך לא לצייר
איך טעות אחת גרמה לך לוותר
אל הלילה והאור
מסתתר לו האפור
ועל שנינו הוא אולי יוכל לשמור יוכל לשמור. לא תלך, לא תלך. לא אוכל עוד לתאר
את דמותך לא לצייר
איך טעות אחת גרמה לך לוותר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©