ושוב נצא בשביל העפר
ושוב יחפים נרוץ באביב
בין שיחי הקוצים וזהב השדות
ואדומים גגות שבכפר
וירק עוטר להם מסביב
הד צחוקנו יעיר שנים אבודות. אל, אל תוותרי על האור הזה
נוכל ביחד עוד פרח לקטוף
קצת לאהוב
לא לעזוב. ועם מראות לבלוב ופריחה
וריח הגן ההוא הקסום
איך חלמנו לעוף, להיות אחרים
וגם ידענו רוך ושמחה
ושבע לפול ושבע לקום
איך חלום שנשבר נדע להרים. אל, אל תוותרי. הלא אמרנו יום המחר
הוא יום מאושר יותר, הוא הכל
לא חדלנו עולם חדש להקים
אך זמן עבר וכבר מאוחר
ויום המחר היה לאתמול
איך אל בוקר חדש נדע להשכים.
אל, אל תוותרי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©