אל תבקש לחוף,
אל תאמין בנוף,
אושר שוכן בו
רק ממרחקים. רחש אלי חוזר,
בדמיוני העיר לובשת ליל,
אתה לובש את העיר. זה קורה לאור עינינו,
ורחוק כמו הים.
היינו פעם אבני אדם,
לא כן? כך היא אמרה. מאמין בטוב רוצה לרוח,
מאמין שלא ייפול.
הלא היית,
מה לא ראית,
שלא חלמת איתו? אל תבקש לחוף,
אל תעמיד אותי,
בפני האופל,
הוא לא מוצא דרכים. אנשים פוקחים עינינו,
אנשים אוכלי הים.
לאן תלך כשהכול ייבש,
האם אלך איתך? מאמין בטוב,
רוצה לנוח,
ואומר מידי שנה:
הלא ראית וחלומי שלי לא השתנה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©