אל הבית באה גברת
עם ריחות מעיר אחרת.
את התיק שלה שלה הורידה והניחה בפינה.
לא אמרה אם יש או אין בו
מתנה.
דיברה ודיברה ופיתאום ניזכרה:
"תביא לי ת'תיק שם, חמודי", אמרה.
ניגשתי
ולפני שהיגשתי -
מיששתי,
בלי להתבייש,
ונדמה שהרגשתי -
שיש;
משהו קשה, מרשרש.
אולי בגלל זה
כשמתי אותו בידה,
היד שלי רעדה.
היא נישקה אותי ואמרה
שאני מתוק כמו אלף סוכריות -
ופתחה את התיק והוציאה
גפרורים וקופסת סיגריות.
ועכשיו חמודי, אמרה,
תביא לי גם מאפרה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©