אלף אהבות, אין-סוף אכזבות לי היו
רק הזכרונות מן הנעורים נשארו.
אשליות היו לי ונופצו כולן,
לי השאירו שיר עצוב וסיפור נושן. תמתי, יפתי, מה הייתי עד בואך?
מנעורי לי קדר הלילה נעצב יומי
והנה בבואך לקחתיני ללבך
וכעת יערב לי לילה ויצהל יומי. הנה בא היום, באת אלי פתאום, לא אדע
מה קורה עמי, מה זה בלבי שוב נגע
ושואל עודני: מה יהיה עלי?
הייתגשם לי חלומי, ייתמו סבלותי? תמתי. יד שלובה ביד, שנינו שוב לבד בדממה
ובדמי לילות בין שני לבבות אין חומה.
קחיני בין ידייך אל תוך עולמך,
בתוך שבילייך הקסומים חרש אהלך. תמתי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©