אני פוגש אותה בכל בוקר, בדרך לעבודה.
"אדוני בבקשה תעזור לי."
לחישה קבועה. מהמדרכה. יש שם את ההיא עם הזר ושמלת הכלה
את האיש הבודד, מול הכספומט, שאיבד את הבושה.
קטוע הרגל משנקין עם הילדים והתרופה,
אבל אני הכי מצטמרר ליד הקרטון שלה. והיא שוכבת שם על אלנבי,
קטנה ועם קמטים.
נרדמה עם היד מושטת,
עוד לא ויתרה עלינו.
האנשים. איך מגיעים לזה
אני לא מוצא מנוחה
והמבט שלה שאומר -
"לא הלך לי בגלגול הזה,
ננסה שוב. בגלגול הבא".
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©