זה עוד שבוע של בדידות בנתיים
השקט שהשארת מצא לו בית
והרחובות הריקים
כמו הלב, שממה
בבוקר שוב על אוטומט, אין כח
יוצא לרוץ אולי טיפה לברוח
מהשגרה השבורה
בחיי כבר ניסיתי
כי תכלס אין מה שיפריד בנינו
אם נחבק את השריטות של שנינו
אם נגמר אז זה נגמר
למה הכאב עוד מסתובב לי בחדר
אותו רחוב אותה שכונה שגרנו
מחוץ למדרגות זוכר איך שרנו
אם נגמר אז זה נגמר
אולי פשוט אכאב אותך בשקט
לכאוב אותך זה כבר אצלי נורמאלי
את בטח לא יודעת כמה רע לי
והימים לא ימים
הלבד הוא כמו חבר
כבר לא נשאר לי מה לכתוב עלייך
כשכול פזמון ישן מחזיר אותי אלייך
בחיי כבר ניסיתי ממך לשחרר
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©