זה היה ביום ענן,
אף פלח אור לא היבהב,
איש אחד עבר בגן
עם שמש בוקר בלב. איש אחד בהיר מאד
עבר בשביל המזהיב,
ואפור הפך וורוד
וסתיו היה לאביב. בוא עד הנה
חזור לכאן,
בוא עד הנה
אל שביל הגן
עד אלי,
חזור אלי מן הסתיו. וחלון ביתי צופה
אל תוך הגן העזוב,
והאיש הזה יפה
כמו הסתיו העצוב. והאיש שלי עובר
בדרך טל ועבים,
ובליבו הסתיו בוער
כמו אלפיים סתווים. בוא עד הנה. זה היה ביום ענן,
אף פלח אור לא היבהב,
איש אחד עבר בגן
עם שמש בוקר בלב. זהו אהובי ששב
והוא חידוד וחידה,
בוא עד הנה, איש הסתיו,
אתה סיפור אגדה. בוא עד הנה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©