אישה שלי,
את ואני עכשיו זה כבר סיפור גמור
עם כל מה שמותר עם כל מה שאסור
והלילות אותנו מחבקים בחום
ופה ושם אנחנו גם פותרים חלום
את ואני שם מצאנו סוף סוף חוף
שבו הלב עושה עיניים לאהוב ולימים יש טעם טוב של אור מתוק
שלצילו מותר לבכות וגם לצחוק
והילדים, והילדים והילדים,
הם גם הראייה, גם העדים אישה שלי,
את ואני עכשיו זה כבר סיפור אחר
עם כל הטוב הרע, היש והחסר
עם כל החושך והאור שמסביב
עם כל הסתיו שיש בנו והאביב
את ואני עכשיו זה קן ומשפחה
זה גם שתיקות מתחת לאותה שמיכה ולימים יש טעם טוב. אישה שלי,
את ואני עכשיו זה כבר סיפור מזמן
שנים חולפות ומשאירות בנו סימן
וקמט של חוכמה ושל ניסיון חיים
נפרד בצער רב מגיל הנעורים
את ואני נאהב יום יום שנה שנה
להזדקן בתוך חיקך, זו מתנה לימים יש טעם טוב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©