ויהי מקץ הימים ויוואש מה'
ולא האמין באליל, -
ויברכוהו השמיים,
ויפגע באילאיל
וישר את שיריו לאילאיל. אילאיל.!
בינינו לבין עצמנו לה אקרא אילאיל:
לכשאפגשנה ביער בשביל,
לכשאברכנה בסער הגיל -
אילאיל! אילאיל.!
הידעתם מדוע? על שום זה ששם
זה לא שמעה מפי אב ואם,
כי אותו לא ביטא באוזניה שום איש,
כי שם זה (ידעתי) גם ימות חיש
מות ניצן בכליל:
אילאיל. אילאיל.!
לא רעד השם על שפת אוהב בגיל,
לא נפסק בנשיקה עד כלה הצליל,
ורכות לא לטף מפי אחות ואח
ולא חולל ברחובות הכרך:
אילאיל! בינינו לבין עצמנו לה אקרא אילאיל.
ואם אמות אנוכי - ויחלוף כליל,
שוב לא יקרא לעולם גבר לאישה-אילאיל,
אילאיל.!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©