אֵיךְ אֵדַע שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ, עוֹד עוֹצֶמֶת עֵינַי בְּכָל צֹמֶת
שֶׁלֹּא יִנָּגֵף לִבִּי מֵאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַחֲרָטָה,
גַּם אִם אֵין בִּי דָּבָר לֹא יָקוּם לִי צַעַר
מִלּבְדַָהּּ, מַסְוָה פָּנֶיהָ מַחְשִׁיכָה חֲדָרַי
אֲנִי מַעְתִּיקָה מְקוֹמִי
לֹא אֶשְׁכַּח לְסַמֵּן בְּפֵרוּרֵי גַּעְגּוּעַ
וַאֲשַׁנֵּן מוֹצָאֶיהָ, כָּךְ אוּכַל לָשׁוּב לְהַבְקִיעָהּ
מִן הָאֶבֶן הָרִאשׁוֹנָה.
וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁהִיא שׁוֹאֶבֶת אוֹתִי אֶל תּוֹכָהּ
וְאֵין לִי אֶלָּא זִכְרוֹן הַמּוּסִיקָה
אֵיךְ אֵדַע שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ, עוֹד לוֹבֶשֶׁת בְּאוֹתוֹ הַבָּשָׂר
וּפוֹשֶׁטֶת יֹפִי וְאֵין לוֹ אֶלָּא זִכְרוֹן עַצְמוֹ
וְהַלֵּב הַזֶּה מִבַּזֶּלֶת, שֶּׁלֹא יִשְׁנֶה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©