הכנתי להערב כרטיסים, ובלי לסמוך על יופי וניסים, לבשתי מיני וגם זוג ריסים, אך לא הגעת. חיכיתי עם תסרוקת ותקווה, שעות ליד חלון הראווה. אך מה לי הבטחה ואהבה, אם כלל לא באת? איזה בן אדם! איך חיכיתי סתם! שלושה סתווים, וחורף ואביב, אך ברור לי כי זה הפסד נקי של כל הבחורים בתל אביב. וכשרמזתי רמז על תחליט, אמרת: "לא בוער לי להחליט". הלכת וקנית לי תקליט במקום טבעת. לקחתי לי כי לא היתה ברירה, את זוג הכרטיסים בחזרה, ביטלתי את התור במספרה לעוד שבוע. הוספתי לביקיני שני סנטים, החזרתי לו את כל התקליטים. כי שום דבר, כולל הפטפוטים, אינו בטוח. איזה בן אדם.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©