אחר קציר נפשי המתאבלת
איננה משלימה עם לכתך
עודני בקמה המשתבלת
של אור עיניך, זיו אהבתך. וכשרחקת פעם פעמיים
תעיתי כסומא בארובה
היית לי הלחם והמים
היית מן ושלו לי במדבר וכשימי נעדרי שמחה
ולילותי ריקים מחלומות
עוד מחכה, עוד מחכה לך
כנסיכה בין החומות ימים רבים הייתי כחולמת
לשווא שאלתי לנתיבות עולם
עכשיו אני כאילו משלמת
על אושר זה שככה נעלם טובעת בקמה המשתבלת
זיכרון עיניך, זיו אהבתך
יקר שלי, נפשי המתאבלת
איננה משלימה עם לכתך וכשימי נעדרי שמחה
ולילותי ריקים מחלומות
עוד מחכה, עוד מחכה לך
כנסיכה בין החומות אחר קציר נפשי המתאבלת - אה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©